בחודש האחרון עברנו לגור בקיבוץ עם משק משותף ולכן נדרשנו למכור את המכונית שלנו. מכיוון שמאוד חשוב לי להיות ישר ולא להגיע לאי-נעימויות ראיתי לנכון לספר לכל מתעניין שלמרות שהרכב בסך הכל סבבה++, יש חיישן כזה שלא עובד וחיישן אחר שצריך להחליף ואז אנשים נרתעים או רוצים מחיר מצחיק למרות שבסך הכל הוא אחלה ואם לא הייתי חייב לא הייתי מוכר אותו.
שבוע שעבר פנה אלי מישהו שרצה לקנות את הרכב שלי עבור הבת שלו. בקשתי עליו 70% מהמחירון, בסוף הוא הוריד אותי ל60% וסגרנו.
הוא גם התרשם שאני אדם ישר ולכן ויתר על בדיקה במכון בדיקה.
ביום חמישי האחרון הלכתי עם הבת שלו לדואר ועשינו העברת בעלות ובו במקום היא שילמה לי את כל הסכום (12K). בערב הוא התקשר אלי ואמר לי שהוא ראה ברישיון הרכב שהרכב היה בעברו רכב "השכרה/ ליסינג" ואני לא אמרתי לו את זה ולכן הוא רוצה שנבטל את העסקה.
הרגשתי מאוד לא בנוח עם הפנייה שלו. השתדלתי להיות ישר לאורך כל הדרך וספגתי הפסדים בגלל זה ועכשיו זה מגיע למצב כזה.
למען האמת גם לא היה אכפת לי לבטל את העסקה כדי שלא ירגיש שרומה, אבל המשמעות של זה לאחר העברת בעלות היא מעבר מיד שלישית ליד חמישית, שזה דבר שלא ממש בא בחשבון מבחינתי.
חשוב לי לציין שהקונה לא שאל אותי בשום שלב על היסטוריית הבעלות של הרכב. אני גם לא שמתי לב לזה מצידי כי מדובר ברכב שחמי קנה לי וכנראה לא נתתי על כך את הדעת, אבל מצידו זה שלא סיפרתי לו על זה, פירושו שהסתרתי ממנו מידע (שאגב, היה גלוי כי הוא רשום ברישיון). ושוב, לא הטעיתי אותו בעניין או מסרתי לו מידע שקרי (גם הוא מסכים לכך שלא שיקרתי), פשוט הנושא לא עלה.
היום הוא התקשר אלי שוב ואמר שהתייעץ עם עו"ד שאמר לו שגם לו הייתה התרשלות בעניין, ואמר לו שאם הוא רוצה הם יתבעו אותי. הוא מצידו רוצה שאקח את הרכב בחזרה, אבל מוכן שנלך לבוררות אצל אישיות דתית או שיתבע אותי.
אשמח לדעת אם יש כאן עילה לתביעה מבחינתו וכיצד אתם הייתם נוהגים.
אבנר